פסק-דין בתיק ב"ל 28261-05-11

1.         גלב אוסדיצ'י (להלן - התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 11/5/10.

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, " תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

                מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.         בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

4.         מעדות התובע עולות העובדות כלהלן -

א.         בתקופה הרלוונטית עבד התובע כקבלן אינסטלציה עצמאיבאתר בניה (להלן - האתר);

ב.         ביום התאונה עבד התובע,ביחד עם פועל נוסף, על מערכת ביוב באתר בו מיקמו שוחות ביוב. כל העבודה התבצעה בחניון תת קרקעי, ללא תאורה;

ג.          בשעה 17:00 החזיר התובע את הפועל הביתה וחזר לאתר להמשיך את העבודה מכיוון שהיה לחץ; 

ד.         בסביבות השעה 21:00, 21:30. התובע היה צריך למלא בטון בשוחה, לקח שק מלט ששקל כ- 50 ק"ג וסחב אותו עד לשוחה;

ה.         בדרך, נתקע התובע באבן שהייתה בולטת בריצוף ונפל עם השק הכבד קדימה, הרגיש כאבי תופת בברך ימין וגם שמע "קליק" חזק;

ו.          התובע היה לבד והיו לו כאבי תופת, לא יכול היה ליישר את הרגל ולא לעמוד עליה. כן לא הצליח התובע להזעיק עזרה למרות שהיו אנשים באתר בבניין הצמוד. איכשהו זחל התובע למחסן והצליח לפנות את עצמו לבית החולים על רגל אחת;

ז.          נספח 1 לתביעה הינו צילום שצילם התובע של המקום בו נפל.

5.         בראשית חקירתו הנגדית אישר התובע שהחניון בו עבד היה חשוך וללא תאורה ולשאלה איך חשב לעבוד בשעות הלילה שם, השיב שעם פרוז'קטור. ולגבי האבן בה נתקל, לשאלה אם היתה סתם מונחת שם, השיב - " קשה לי להגיד אם מונח או לא, אבל כך זה היה כמו שרואים בתמונה". ואת התמונה לא צילם כשחזר לעבודה - "לא. לא יכולתי לעבוד. חזרתי לאתר עם קביים. את התמונה צילמתי כמה ימים לאחר האירוע, אני לא זוכר בדיוק מתי". ולשאלה כמה ימים האבן נשארה שם השיב - "היא היתה נשארת עד היום אם לא הייתי נופל. אני הערתי את תשומת לב מנהל האתר".

6.         בהמשך החקירה הנגדית הוצגה בפני התובע תעודה רפואית מיום התאונה מחדר מיון (נ/3) בה הרופא רשם "בן 36 בריא בד"כ, אינו נוטל תרופות קבועות, היום לדבריו סובב רגל ימין. .." התובע הסביר רישום זה כלהלן - "אני לא יכול להבין מה הוא כתב. אני סיפרתי לרופא מה שסיפרתי היום". וכאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה את התובע האם סיפר לרופא שסובב את הברך, השיב - "סיפרתי לו שנפלתי עם שק והיה לי קליק חזק ברגל, כאבי תופת, לא יכול לשחרר את הרגל, לא להרים, לא לדרוך עליה. סיפרתי לו כל מה שסיפרתי כאן. אני לא אחראי למה שהוא רשם"

7.         בהמשך, אישר התובע שהוא מילא את טופס בקשה למתן טיפול רפואי (נ/4) והוא חתום עליו. לשאלת ב"כ הנתבע "כעצמאי יכולת למלא הטופס מייד. למה מילאת אותו רק לאחר 3 חודשים? " השיב "האמת לא הייתי ער לזכויותיי ורק לאחר שדיברתי עם עו"ד הוא הסביר לי כי יש לי זכות להגיש תביעה למל"ל על מה שקרה ואז פעלתי כך".

            לשאלת ב"כ הנתבע האם סבל בעבר מהברכיים, השיב התובע שאף פעם לא. כאשר ב"כ הנתבע הפנתה את התובע להודעה לחוקר הנתבע - נ/6 - ושאלה האם אמר לחוקר שלא סבל אף פעם מברכיים השיב, כי אינו זוכר מה אמר לחוקר, שכן חלף זמן רב.

בהמשך הפנתה ב"כ הנתבע את התובע למסמכים רפואיים - רישום מיום 04.12.2005 בו כתוב "נפיחות בברך מזה 3 ימים"וכן רישומים משנת 2006 ו- 2007 בהם כתוב כאב ברך מזה שנים, וביקשה התייחוסותו אליהם ותשובתו - "אני לא זוכר את הסבל הזה. אני לא אומר שלא סבלתי. אני לא זוכר. אני לא יודע להגיד. אף פעם לא היה לי אי כושר בגלל הברך הזאת ".

דיון והכרעה -

8.         יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא קיום תאונה. הנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי, פ"ד נח (5) 10).